קיא על שטיח בכפר חב"ד

בדירות ישנות בכפר חב"ד אנחנו פוגשים לפעמים שטיחים שליוו בית עם חתול במשך שנים, ובהם כמה כתמי קיא בגילים שונים. חלקם כבר צהבהבים מהמרה, וחלקם עברו ניקוי ביתי. בשטיח ישן אנחנו בודקים קודם את הגב, כי לטקס שהתפורר מגביל את כמות הנוזל שאפשר להכניס, ואת יציבות הצבע. אחר כך מטפלים בכל הכתמים ומנקים את השטיח כולו. נגיד לכם מראש אילו כתמים צפויים להתבהר, ואילו השאירו שינוי צבע שלא יחזור. הריח מגיב בדרך כלל טוב, גם בכתמים ישנים.

חתולים מלקקים את עצמם כל היום, ובולעים שיער. רוב השיער עובר בדרך הטבעית, אבל חלק מצטבר בקיבה ויוצא בהקאה, בדרך כלל כגליל קטן של שיער רטוב עם מעט נוזל צהוב או חום.

הכתמים האלה קטנים, אבל יש להם שתי בעיות:

• מרה. הנוזל הצהוב משאיר גוון שקשה יותר להוציא מהשיער עצמו.
• חזרה. חתול נוטה להקיא באותם מקומות, ולכן בשטיח אחד יכולים להיות כמה כתמים בגילים שונים.

העזרה הראשונה: להרים את גליל השיער עם נייר, בלי ללחוץ אותו לתוך השטיח, לספוג את הנוזל ולדלל במים קרים. לא כדאי לחכות שיתייבש, כי כשהמרה מתייבשת על הסיב היא נקשרת אליו.

אם החתול מקיא כדורי שיער לעיתים קרובות, שווה להתייעץ עם וטרינר לגבי הברשה או מזון מתאים. מבחינת השטיח, אנחנו מטפלים בכל הנקודות יחד, כולל הישנות. צלמו את כולן לפני שאנחנו מגיעים.

צמר סופג נוזלים מהר, ובשטיחי יד הצבעים לא תמיד יציבים. השילוב הזה הופך קיא על שטיח צמר למקרה רגיש. החומצה עלולה להגיב עם הצבע, והניסיון לנקות במים רבים עלול לגרום לצבע לזלוג.

מה לעשות עד שנגיע:

• להרים את המוצק ולספוג, בלי להרטיב הרבה.
• להסתפק במים קרים בכמות קטנה, בלי תכשירים מהארון.
• לבדוק אם הקיא הגיע לפרנזים, שעשויים לרוב מכותנה ומכתימים בקלות.

בטיפול בשטיח כזה אנחנו בודקים את יציבות הצבע בכמה צבעים שונים, עובדים בלחות נמוכה, ובוחרים תכשיר אנזימטי שמתאים לצמר. אם הצבע זולג בבדיקה, נגיד לכם בכנות שעדיף לא לטפל בשטיח הזה בבית, ולא נמשיך.

מידע נוסף על הגישה שלנו נמצא בעמוד ניקוי שטיחי צמר ובעמוד ניקוי שטיחים פרסיים.

כשמישהו בבית מקיא בגלל ווירוס, השאלה הראשונה של הורים רבים היא אם השטיח יכול להדביק את שאר המשפחה. התשובה הכנה היא שהסיכון קיים בעיקר בשעות הראשונות, ושניקוי נכון מקטין אותו.

מה שעוזר:

• כפפות חד פעמיות בזמן הניקוי, ושטיפת ידיים אחריו.
• מגבות נייר במקום מגבות בד, וזריקה לשקית סגורה.
• הרחקת ילדים קטנים וחיות מהאזור עד שהוא נקי ויבש.
• אוורור החדר.

אנחנו לא מבטיחים חיטוי של השטיח, ולא נכון להבטיח את זה. מה שאנחנו כן עושים הוא להוציא את החומר מהסיבים ומהגב, לשטוף ולשאוב, וזה מקטין מאוד את מה שנשאר.

לא כדאי לשפוך חומר חיטוי חזק על השטיח "ליתר ביטחון". רוב החומרים האלה מלבינים צבע ופוגעים בסיבים, בלי להגיע לגב. אם יש לכם שאלה רפואית, הרופא הוא הכתובת.

ברוב המקרים קיא מגיב טוב לטיפול נכון, אבל יש מצבים שבהם חשוב לנו לומר מראש שייתכן שיישאר משהו:

• שינוי צבע מחומצה או ממרה. אם הצבע של השטיח השתנה, ניקוי לא מחזיר אותו. הוא רק מוציא את מה שנשאר על הסיב.
• קיא שהגיע לריפוד. בשטיח מקיר לקיר, ריפוד ספוג עלול להמשיך להדיף ריח.
• כתמים חוזרים באותו מקום. חתול שמקיא שוב ושוב באותה נקודה משאיר שכבות.
• כתם שעבר אקונומיקה או חום. כאן הנזק כבר נעשה.
• שטיח שהצבעים שלו זולגים. לא נמשיך בטיפול כדי לא להחמיר.

גם כשנשאר משהו, הוא בדרך כלל חלש בהרבה מהמקור, והריח מגיב לרוב טוב לטיפול אנזימטי. לפי התמונה נוכל להעריך מה סביר לצפות לו, ועל זה נבנה את ההמלצה שלנו.