שתן כלב על שטיח בשכונת כצנלסון

בבית פרטי עם חצר, הכלב בדרך כלל לא מחזיק את השתן אלא נכנס ויוצא חופשי. דווקא כאן הבעיה היא פחות תקלות ויותר סימון: כלב זכר שמריח כלבים אחרים מעבר לגדר עלול לסמן בתוך הבית, על פינת השטיח או ליד הדלת לחצר. בשכונת כצנלסון אנחנו רואים את זה במיוחד בבתים עם כמה כלבים.

מלבד השתן, כלב מהחצר מביא איתו בוץ, אדמה ודשא, והם מסתבכים בשטיח יחד עם הכתמים. לפני הטיפול אנחנו שואבים את האדמה הזו, כי שתן ובוץ יחד יוצרים כתם כהה שקשה יותר להוציא אם לא מפרידים ביניהם.

כדאי גם לשים לב לכלבים של השכנים. אם יש כלב חדש ברחוב או בבית הסמוך, ייתכן שהסימון בתוך הבית התחיל בדיוק אז, וזה פרט שעוזר להבין מאיפה הבעיה מגיעה.

זו שאלה מעשית שבעלי גורים שואלים אותנו הרבה. אם הגור עדיין עושה בבית כמה פעמים בשבוע, ניקוי מלא של השטיח היום ילכלך שוב תוך ימים. מצד שני, כל שבוע שבו השתן נשאר בשטיח מעמיק את הריח ומלמד את הגור שזה המקום שלו.

ההמלצה שלנו תלויה בשטיח. שטיח סינתטי זול יחסית אפשר לפעמים לגלגל ולאחסן לתקופת הגמילה, ולנקות פעם אחת כשהגור כבר יוצא החוצה בקביעות. שטיח צמר או שטיח מקיר לקיר לא כדאי להשאיר ספוג, ועדיף לטפל בנקודות הקיימות עכשיו ולחזור לניקוי כללי בהמשך.

• עד הניקוי: לספוג כל תקלה מיד ולדלל במים קרים.
• להגביל את הגור לחדר בלי שטיח כשאין השגחה.
• לצלם את הנקודות כדי שנדע איפה לחפש.

שלחו תמונה בוואטסאפ ונחשוב איתכם מה נכון יותר במקרה שלכם.

בכל מקרה, אל תשאירו גור לבד על שטיח יקר עד שההרגל מתקבע.

צמר הוא סיב שסופג הרבה נוזל ומחזיק אותו בתוכו. זה מה שהופך שטיח צמר לחם ונעים, וזה גם מה שהופך אותו לרגיש במיוחד לשתן. הסיבה העיקרית היא שצמר לא אוהב סביבה בסיסית, ושתן מתייבש הופך לבסיסי. חשיפה ארוכה עלולה להחליש את הסיב באזור הכתם ולשנות את המרקם שלו.

בטיפול בצמר אנחנו עובדים אחרת:

• בדיקת דימום צבע לפני כל דבר, כי צבעים בצמר נוטים לזלוג.
• תכשירים עם רמת חומציות שמתאימה לצמר, ולא תכשירים כלליים.
• כמות נוזל מבוקרת ושאיבה צמודה, כדי שהשטיח לא יישאר רטוב שעות ארוכות.

אם בבדיקה מתברר שהצבע בורח, נגיד לכם ביושר שניקוי בבית עלול להזיק, ולא ננסה בכל זאת. בעמוד ניקוי שטיחי צמר הסברנו בהרחבה איך אנחנו ניגשים לסיב הזה.

שטיח צמר שטופל נכון והתייבש בזמן שומר על הרכות ועל הברק שלו, גם אחרי טיפול בשתן.

בשטיח שאגי הבעיה היא לא רק הכתם אלא הגובה. השתן יורד בין הסיבים הארוכים ישר לבסיס, ומלמעלה כמעט לא רואים כלום. הרבה אנשים מגלים שהכלב עשה על השאגי רק כשהם מריחים אותו, ואז קשה לדעת איפה בדיוק לחפש.

בטיפול בשאגי אנחנו פותחים את הסיב ביד באזורים החשודים, כדי לראות את הבסיס ואת התחתית. התכשיר צריך להגיע עד למטה, ולכן משתמשים בו בכמות גדולה יותר ובזמן השריה ארוך יותר. אחרי השטיפה עוברים בשאיבה חזקה כמה פעמים, כי סיב ארוך מחזיק הרבה מים.

• שאגי פוליאסטר מגיב טוב לטיפול, אבל מתייבש לאט.
• שאגי צמר דורש זהירות כפולה בכמות הנוזל.
• סיבים שנדבקו מהשתן חוזרים למראה רך אחרי ייבוש וסירוק.

עוד על השיטה שלנו לסיבים ארוכים בעמוד ניקוי שטיח שאגי.

אחרי הייבוש כדאי לנער ולסרק את הסיבים ביד, כדי שהאזור המטופל לא יישאר שטוח.

כלבים חוזרים למקומות שבהם הם מריחים את עצמם. לכן אם יש כתם אחד שאתם מכירים, כמעט תמיד יש עוד כמה שלא שמתם לב אליהם. אם מנקים רק את הכתם המוכר, הכלב ימשיך להשתמש באחרים.

הנה כמה דרכים לאתר אותם עוד לפני שאנחנו מגיעים:

• לרדת לגובה השטיח ולהריח בפינות, ליד דלתות ובצד שקרוב לרהיטים.
• להעביר יד על הסיבים: אזור שספג שתן מרגיש לפעמים קשה או מעט דביק.
• להאיר עם פנס טלפון בזווית נמוכה, כדי לראות הבדלי ברק וטבעות.
• לבדוק את הצד התחתון של שטיח שאפשר להפוך, שם הכתמים בולטים יותר.

אצל כלבים, הנקודות נוטות להיות בדרך שבין המיטה שלהם לדלת, או ליד היציאה למרפסת או לחצר. כשאנחנו מגיעים אנחנו עוברים על כל השטיח בשיטתיות ומסמנים כל אזור חשוד לפני שמתחילים לעבוד.