כתמים בשטיח בשכונת נווה הלל

בבתים פרטיים בשכונת נווה הלל הסלון גדול יותר, והשטיח בו לעיתים קרובות גדול ויקר, לפעמים שטיח יד מצמר או שטיח פרסי. כתם במרכז שטיח כזה דורש זהירות כפולה: צריך להוציא את הכתם, אבל גם לשמור שהאזור המטופל לא יהיה בהיר או נקי יותר מהסביבה ויבלוט כ"כתם הפוך". לפעמים הדרך הנכונה היא לנקות את השטיח כולו בלחות נמוכה ואז לטפל בכתם. אם השטיח עדין והצבע זולג בבדיקה, נגיד לכם בכנות שעדיף לא לנקות אותו בבית, ולא נמשיך. שטיח גדול כזה גם מתייבש לאט יותר משטיח קטן, ולכן כדאי לתכנן את הביקור ליום שבו אפשר להשאיר את הסלון פתוח ומאוורר עד הערב.

כתם הופך לקבוע כשהצבע שבו נקשר לסיב עצמו ולא רק יושב עליו. יש כמה דברים שמאיצים את זה:

• חום. מים רותחים, מגהץ או מייבש שיער על כתם של חלב, ביצה או דם מקבעים את החלבון בתוך הסיב.
• זמן. כתמי טאנינים, כמו קפה, תה ויין, מתחמצנים עם הימים ומשנים גוון לחום-צהוב שקשה להוציא.
• חומרים לא מתאימים. אקונומיקה ומסירי כתמים חזקים מורידים צבע מהשטיח עצמו, והתוצאה היא כתם בהיר שאין דרך להחזיר.
• שפשוף. שפשוף פותח את קצות הסיבים, דוחף את הלכלוך עמוק פנימה ומשאיר אזור פרוע שנראה מלוכלך גם כשהוא נקי.

בשטיחי צמר יש גורם נוסף: צמר רגיש לחומרים בסיסיים, ותכשיר שמתאים לסינתטי עלול לפגוע בו. לכן לפני כל טיפול אנחנו בודקים ממה השטיח עשוי.

ככל שמגיעים מוקדם יותר, וככל שעל הכתם עברו פחות ניסיונות, כך עולה הסיכוי להוציא אותו כמעט לגמרי.

קפה ותה מכילים טאנינים, אותם חומרים שנותנים להם צבע, והם נקשרים לסיב ככל שעובר זמן. קפה עם חלב מוסיף שכבה נוספת של שומן וחלבון, ולכן כתם של הפוך מתנהג אחרת מכתם של אספרסו.

הטעות הנפוצה היא לשפוך מים חמים "כדי להמיס". חום מקבע את החלבון של החלב ומקשה על הטיפול. עדיף לספוג, להוסיף מעט מים קרים ולספוג שוב.

כתם קפה ישן מזוהה לרוב בשוליים כהים יותר מהמרכז. זו טבעת שנוצרת כשהנוזל התייבש מהחוץ פנימה. הטבעת הזו היא הסימן שהטיפול צריך להגיע גם לגב ולא רק לפני השטח. בשטיחים בצבעים בהירים, ובמיוחד בצמר טבעי בגוון שמנת, כתם קפה ישן עלול להשאיר גוון צהבהב קל גם אחרי ניקוי טוב, ואנחנו אומרים את זה מראש לפי התמונה.

קפה שחור בלי סוכר הוא הקל יותר מבין כתמי הקפה. קפה מתוק עם חלב משאיר גם דביקות שמושכת אבק.

רוב הנזק שאנחנו רואים בשטיחים לא נגרם מהכתם המקורי, אלא מהניסיון להוציא אותו.

• אקונומיקה. מורידה את הצבע של השטיח ומחלישה סיבי צמר. הסימן הלבן שנשאר הוא קבוע.
• מי חמצן. עלולים להבהיר צבעים, בעיקר בצמר ובשטיחים בצבעים כהים.
• אמוניה ותכשירים בסיסיים חזקים. פוגעים בצמר ובמשי ומשנים גוון.
• נוזל כלים בכמות גדולה. משאיר שאריות דביקות שמושכות לכלוך, והמקום מתכהה מחדש תוך כמה שבועות.
• תרסיסים "לכל השטיחים". לא כולם מתאימים לכל סיב, ובטח שלא לשטיח יד.

סודה לשתייה וחומץ הם המתכון הביתי המוכר, ויש להם מקום מוגבל. על היתרונות והחסרונות שלהם כתבנו במאמר ניקוי שטיח עם סודה לשתייה.

אם כבר השתמשתם באחד החומרים האלה, ספרו לנו. זה משפיע על הבחירה של התכשיר ועל מה שנוכל להשיג.

צמר הוא סיב שסופג מהר ומשחרר לאט. זה טוב לעמידות של השטיח, אבל פחות טוב כשנשפך עליו יין. בנוסף, בשטיחי יד ובשטיחים פרסיים הצבעים לא תמיד יציבים, ובמיוחד צבעים צמחיים ישנים, והם עלולים לזלוג כשמרטיבים את השטיח.

לכן בשטיחים כאלה אנחנו עובדים אחרת:

• בדיקת יציבות צבע בכמה צבעים שונים של השטיח, לא רק באחד.
• שיטת ניקוי בלחות נמוכה, עם תכשירים שמתאימים לצמר.
• טיפול נקודתי זהיר בכתם, בלי להרטיב אזור גדול.
• תשומת לב לפרנזים, שעשויים לרוב מכותנה ומצהיבים בקלות.

אם בבדיקה הצבע מתחיל לזלוג, נגיד לכם את זה ולא נמשיך בטיפול בבית. מידע נוסף נמצא בעמוד ניקוי שטיחים פרסיים ובעמוד על שטיחי צמר.

כתם טרי בשטיח צמר מגיב טוב יותר מכתם ישן, ולכן בשטיח יקר כדאי לפנות אלינו מהר ולא לנסות קודם בעצמכם.