שתן כלב על שטיח בשכונת ראשונים

בבית פרטי עם חצר, הכלב בדרך כלל לא מחזיק את השתן אלא נכנס ויוצא חופשי. דווקא כאן הבעיה היא פחות תקלות ויותר סימון: כלב זכר שמריח כלבים אחרים מעבר לגדר עלול לסמן בתוך הבית, על פינת השטיח או ליד הדלת לחצר. בשכונת ראשונים אנחנו רואים את זה במיוחד בבתים עם כמה כלבים.

מלבד השתן, כלב מהחצר מביא איתו בוץ, אדמה ודשא, והם מסתבכים בשטיח יחד עם הכתמים. לפני הטיפול אנחנו שואבים את האדמה הזו, כי שתן ובוץ יחד יוצרים כתם כהה שקשה יותר להוציא אם לא מפרידים ביניהם.

כדאי גם לשים לב לכלבים של השכנים. אם יש כלב חדש ברחוב או בבית הסמוך, ייתכן שהסימון בתוך הבית התחיל בדיוק אז, וזה פרט שעוזר להבין מאיפה הבעיה מגיעה.

חלק מהפתרונות הביתיים הנפוצים מחמירים את המצב. אמוניה וחומרי ניקוי שמכילים אותה מריחים לכלב כמו שתן, ובפועל מזמינים אותו לחזור לאותה נקודה. אקונומיקה מלבינה את הצבע של רוב השטיחים ומשאירה כתם בהיר קבוע, ועל צמר היא פוגעת בסיב עצמו.

גם מסירי כתמים כלליים עם בושם חזק הם בעייתיים. הם מסתירים את הריח לבני אדם ליום או יומיים, אבל לא מפרקים את השתן, ולפעמים משאירים שארית דביקה שאוספת לכלוך ומשחירה את האזור.

• לא לערבב תכשירים שונים על אותו כתם.
• לא להשתמש במברשת קשה על שטיח צמר או ויסקוזה.
• לא להרטיב יותר מדי, כי נוזל עודף מוריד את השתן עמוק יותר.

אם כבר השתמשתם באחד מהחומרים האלה, אין בעיה, רק תגידו לנו. זה משנה את סדר הפעולות ואת בחירת התכשיר.

גם שמפו שטיחים רגיל שמשאיר קצף עלול להשאיר שארית שהכלב יריח בה את עצמו.

העבודה מתחילה באיתור. אנחנו עוברים על השטיח, מריחים, ממששים ומסמנים כל נקודה, כי לרוב יש יותר כתמים ממה שבעלי הבית יודעים. אחר כך מורחים תכשיר אנזימטי על כל אזור מסומן ובשוליים שסביבו, ונותנים לו זמן לעבוד. החלק הזה לא נעשה בחופזה.

אחרי ההשריה מגיע שלב השטיפה. מכונת ניקוי שטיחים בבית בשיטת הזרקה-יניקה מזרימה מים נקיים לעומק הסיב ושואבת אותם מיד בחזרה, יחד עם השתן המפורק. באזורים קשים חוזרים על המעבר כמה פעמים עד שהמים שנשאבים נראים נקיים.

• בדיקת צבע בפינה נסתרת לפני כל תכשיר.
• טיפול נקודתי בכתמים ואז ניקוי של השטיח כולו, כדי שלא יישארו הבדלי גוון.
• שאיבה אחרונה יבשה ככל האפשר, כדי לקצר את זמן הייבוש.

בסוף אנחנו מראים לכם מה יצא ומה נשאר, ומסבירים למה.

משך הביקור תלוי בגודל השטיח ובמספר הנקודות, ונגיד לכם הערכה כבר כשנראה את התמונות.

זו שאלה מעשית שבעלי גורים שואלים אותנו הרבה. אם הגור עדיין עושה בבית כמה פעמים בשבוע, ניקוי מלא של השטיח היום ילכלך שוב תוך ימים. מצד שני, כל שבוע שבו השתן נשאר בשטיח מעמיק את הריח ומלמד את הגור שזה המקום שלו.

ההמלצה שלנו תלויה בשטיח. שטיח סינתטי זול יחסית אפשר לפעמים לגלגל ולאחסן לתקופת הגמילה, ולנקות פעם אחת כשהגור כבר יוצא החוצה בקביעות. שטיח צמר או שטיח מקיר לקיר לא כדאי להשאיר ספוג, ועדיף לטפל בנקודות הקיימות עכשיו ולחזור לניקוי כללי בהמשך.

• עד הניקוי: לספוג כל תקלה מיד ולדלל במים קרים.
• להגביל את הגור לחדר בלי שטיח כשאין השגחה.
• לצלם את הנקודות כדי שנדע איפה לחפש.

שלחו תמונה בוואטסאפ ונחשוב איתכם מה נכון יותר במקרה שלכם.

בכל מקרה, אל תשאירו גור לבד על שטיח יקר עד שההרגל מתקבע.

שטיח נקי לא מספיק אם הכלב לא שינה הרגל. בשבועות הראשונים אחרי הטיפול, כדאי לשמור על השטיח מכוסה או לסגור את החדר עד שהוא מתייבש לגמרי. שטיח לח מזמין כלבים יותר משטיח יבש.

אחרי הייבוש, השגרה היא מה שקובע:

• טיולים בשעות קבועות, ובעיקר מיד אחרי שינה ואחרי אוכל.
• לשבח את הכלב כשהוא עושה בחוץ, ולא להעניש על תקלה בבית.
• להשגיח בעין בימים הראשונים, ולהוציא אותו מיד כשהוא מתחיל לרחרח בשטיח.
• לספוג כל תקלה חדשה מיד, לפני שהיא מתייבשת.

אם הכלב ממשיך לחזור לנקודה מסוימת למרות הכול, ייתכן שנשאר שם ריח שהוא מרגיש ואתם לא, בדרך כלל מהרצפה שמתחת. במקרה כזה שווה לבדוק שוב את התחתית לפני שמחליטים שהבעיה התנהגותית בלבד.

אם כמה שבועות עוברים בלי תקלה, אפשר להחזיר את השטיח לשגרה רגילה ולהפסיק לכסות אותו.