שאיבת מים משטיח בשכונת שיכוני המזרח

בבית פרטי או בדירת גן, גשם חזק יכול להכניס מים מהחצר, מהמרפסת או מהגינה, במיוחד כשהניקוז בחוץ סתום בעלים. בשכונת שיכוני המזרח זה המקרה שבו צריך לשאול בכנות איזה מים נכנסו: מי גשם שעברו על ריצוף נקי, או מים שעברו דרך אדמה, בוץ ואולי גם קו ביוב בחצר.

מי גשם רגילים, גם עם קצת חול, מאפשרים לרוב שאיבה וייבוש וניקוי מאוחר יותר. מים עכורים שעברו בבוץ, ובמיוחד אם יש חשש לביוב, מעבירים את השטיח לקטגוריה שבה עדיף לוותר עליו.

לפני החורף הבא כדאי לבדוק את הניקוז בחצר ואת הסף של הדלת. זה חוסך את ההצפה הבאה יותר מכל דבר אחר.

יש כמה צעדים פשוטים שאפשר לעשות כבר עכשיו, והם משפרים מאוד את התוצאה של השאיבה:

• עצרו את מקור המים: ברז ראשי, ברז של מכונת הכביסה, או ניתוק המזגן.
• אם המים הגיעו לשקעים, לכבלים או למפצל על הרצפה, נתקו את החשמל באזור ואל תיכנסו לשלולית.
• הוציאו מהשטיח רהיטים קלים, ספרים, צעצועים וכל דבר מנייר או מקרטון שסופג מים.
• מתחת לרגליים של רהיטים כבדים שאי אפשר להזיז, שימו ריבועי נייר כסף או מכסים מפלסטיק, כדי שהצבע של הרגל או חלודה לא יעברו לשטיח.
• אל תדרכו על האזור הרטוב יותר מהנדרש. כל צעד דוחף את המים עמוק יותר.

ואל תשפכו על השטיח חומרי ניקוי או בושם. בשלב הזה הם רק מוסיפים חומר שצריך לשאוב החוצה.

מכונת השאיבה שלנו בנויה ליניקה חזקה, הרבה מעבר למה ששואב רטוב ביתי יכול לעשות. ראש היניקה נלחץ אל השטיח, והמכונה מושכת את המים מתוך הסיבים ומהבסיס. בכל מעבר רואים את המים נאספים במיכל, ואנחנו ממשיכים לעבור על אותו אזור עד שכמעט לא יוצא עוד נוזל.

אנחנו עובדים בשבילים חופפים, מהקצה הרטוב ביותר אל השוליים, ובודקים ביד אם יש אזורים שנראים יבשים מלמעלה אבל עדיין ספוגים מתחת. כשהשטיח לא מודבק, מרימים פינה ומסתכלים גם על הגב ועל האריחים.

אם המים היו עם סבון או לכלוך, אחרי השאיבה מגיעה שטיפה במים נקיים ושאיבה נוספת, כדי שלא יישארו שאריות דביקות. בסוף הביקור השטיח עדיין לח, אבל רוב המים כבר בחוץ, והייבוש מתחיל מנקודה הרבה יותר טובה.

לחיצה במגבות היא צעד ראשון טוב, ושואב רטוב ביתי מוציא כמות לא מבוטלת של מים מפני השטח. הבעיה היא העומק. מגבת סופגת את מה שעולה אליה כשלוחצים, ושואב ביתי יונק בעיקר את השכבה העליונה. הבסיס של השטיח, והמים שנכלאו בינו לבין הרצפה, נשארים כמעט כמו שהיו.

זה ההבדל שאתם מרגישים יום אחרי: השטיח נראה יבש למגע, אבל כשמרימים פינה, הגב קר ורטוב והרצפה מתחתיו מבריקה. שטיח במצב כזה ממשיך לשחרר לחות לאט, ושם מתחיל הריח.

אז אם כבר ספגתם ושאבתם, מצוין, אל תפסיקו. רק דעו שבשטיח שספג הרבה מים, שאיבה במכונה חזקה מוציאה ממנו כמות שמגבות לא יגיעו אליה, וזה מה שמקצר בפועל את זמן הייבוש.

הצפה בבית היא הרבה פעמים גם אירוע ביטוחי, ותמונות טובות עוזרות בשני מקומות: אצלנו, כדי להעריך את המצב לפני שמגיעים, ואצל שמאי הביטוח, אם תגישו תביעה. כדאי לצלם:

• את החדר כולו, עם השטיח במקומו, לפני שמזיזים משהו.
• את האזור הרטוב מקרוב, כולל טבעות, צבע שזז או סיבים שנשכבו.
• את מקור המים: הצינור, המזגן, המכונה או החלון.
• את הגב של השטיח ואת הרצפה מתחתיו, אם אפשר להרים פינה.
• תווית או מדבקה בגב השטיח, אם יש, עם פרטי הסיב והיצרן.

את התמונות האלה שלחו לנו בוואטסאפ, יחד עם המידע מתי זה קרה. אם תצטרכו מאיתנו פירוט של מה שעשינו, נכתוב לכם תיאור של העבודה אחרי הביקור.