שטיח בחדר ילדים באזור

בדירות הישנות באזור חדר הילדים משמש לעיתים קרובות שני ילדים ויותר, עם מיטת קומותיים, שולחן כתיבה ומעט מקום פנוי. השטיח הוא אזור המשחק היחיד בחדר, והוא סופג הרבה. בחדר קטן כזה ההכנה לפני הניקוי חשובה במיוחד: להרים צעצועים מכל הרצפה, לפנות את מה שאפשר למסדרון, ולהשאיר גישה לשקע חשמל. אנחנו מעלים את הציוד במדרגות ועובדים בחדר עצמו, בלי שהשטיח צריך לצאת. בגלל שהחדר קטן, אוורור טוב אחרי הניקוי קובע את קצב הייבוש. אם בחדר יש שני שטיחים קטנים ליד המיטות, כדאי לנקות את שניהם באותו ביקור, כדי שהחדר כולו יהיה זמין שוב באותו ערב.

הקאה היא מקרה שבו מהירות חשובה, גם בגלל הכתם וגם בגלל הריח. מיצי קיבה הם חומציים, ועם הזמן הם עלולים לשנות את הצבע של סיבי צמר ולהשאיר ריח בגב.

1. הרחיקו את הילדים ואת חיות המחמד מהאזור.
2. הרימו את המוצק עם נייר עבה או עם מגרדת פלסטיק, ממשיכים מהצד לכיוון המרכז. כפפות חד-פעמיות יעזרו.
3. לחצו על המקום עם בד נקי ויבש כדי לספוג את הנוזל, בלי להזיז אותו לצדדים.
4. טפטפו מעט מים קרים וספגו שוב.
5. פתחו חלון.

אל תפזרו בשמים או מטהר אוויר על השטיח. הם מכסים את הריח לכמה שעות ומוסיפים חומר לסיב. אם הריח נשאר אחרי יום, הנוזל הגיע לגב. בניקוי מקצועי מטפלים בגב עם שאיבה חזקה ותכשיר לפירוק שאריות אורגניות, ומסיימים בשטיפה.

אם ההקאה הייתה בזמן מחלה של כמה ילדים בבית, כדאי לחכות שכולם יבריאו ורק אז לתאם ניקוי מלא של השטיח.

בשטיח שבו ילדים זוחלים ומשחקים, מה שנשאר בסיב אחרי הניקוי חשוב לא פחות ממה שיצא ממנו. תכשיר שלא נשטף כמו שצריך משאיר שכבה דקה ודביקה. היא מושכת לכלוך, גורמת לשטיח להתכהות מחדש מהר יותר, ונמצאת במגע עם הידיים של הילדים.

מה אנחנו עושים:

• משתמשים בתכשירים המיועדים לשטיחים, לפי הוראות היצרן ובריכוז הנכון.
• לא מוסיפים בשמים או ניחוחות חזקים. שטיח נקי לא צריך ריח מיוחד.
• מסיימים בשטיפה במים נקיים ושאיבה חוזרת, כדי להוציא את שאריות התכשיר.
• לא משתמשים באקונומיקה או בתכשירי חיטוי חזקים על השטיח.

אם יש לילד רגישות ידועה לחומר מסוים או בעיית עור, ספרו לנו מראש ונתאים את הטיפול. מידע כללי על אופן העבודה נמצא בעמוד ניקוי שטיחים בבית.

שאלו אותנו כל שאלה על החומרים לפני שאנחנו מתחילים. נשמח להסביר במה אנחנו משתמשים ולמה.

תקופת הזחילה היא התקופה שבה הקשר בין הילד לשטיח הכי קרוב. הידיים, הלחיים והברכיים על הסיבים כל היום, וכל מה שנמצא על הרצפה עובר לפה מהר.

לפני השלב הזה כדאי:

• לנקות לעומק את השטיח שבו התינוק ישחק, כדי להוציא אבק, שערות של חיות וחול שהצטברו לאורך זמן.
• לבדוק שאין בשטיח פרנזים שנפרמים או חוטים רופפים שאפשר לתלוש ולהכניס לפה.
• לבדוק את הגב: גב לטקס ישן שמתפורר משאיר פירורים.
• לשאוב את השטיח לעיתים קרובות יותר, פעמיים בשבוע לפחות.

אם יש בבית כלב או חתול, השטיח שבו התינוק זוחל צריך תשומת לב מיוחדת, כי הוא צובר שערות וקשקשים. על הקשר בין שטיחים לאבק תוכלו לקרוא במאמר שטיחים ואלרגיה לאבק.

גם השטיח בסלון, אם התינוק יזחל עליו, ראוי לאותה תשומת לב.

שטיחים לחדרי ילדים מגיעים הרבה פעמים בצבעים חזקים: אדום, כחול כהה, ירוק עז ושחור, על רקע לבן או בהיר. ההדפס הוא לרוב צבע שהודפס על פני הסיב ולא צבע שחדר לכולו, ובשטיחים זולים הצבע לא תמיד יציב.

כשצבע לא יציב נרטב, הוא עלול לזלוג לאזורים הבהירים שלידו. זה נראה כמו הילה ורודה סביב האדום או כתמים כחלחלים על הלבן, ואת זה כבר אי אפשר להחזיר.

לכן לפני ניקוי של שטיח מודפס אנחנו בודקים כל אחד מהצבעים החזקים בנקודה נסתרת, עם מגבת לבנה לחה. אם הצבע עובר למגבת, אנחנו מתאימים את השיטה עם פחות מים, או אומרים לכם בכנות שעדיף לא לנקות אותו בבית. גם בבית, אם ניגבתם כתם ושמתם לב שהמגבת נצבעת בצבע של השטיח, עצרו.

בשטיח מודפס עם רקע לבן, כתם של מיץ אדום יכול להיראות כמו זליגה, ולכן חשוב לנו לדעת מה נשפך עליו.