כתמים בשטיח בשכונת ראשונים

בבתים פרטיים ובדו-משפחתיים בשכונת ראשונים הכתמים מגיעים הרבה פעמים מבחוץ: בוץ מהדשא, אדמה מעציצים, שרף מעצים ולפעמים זפת מהחנייה. בוץ ואדמה מטפלים כשהם יבשים, ושרף וזפת דורשים ממס מתאים שלא פוגע בסיב, ולכן כדאי לא לנסות עליהם חומרים ביתיים. בבית עם חצר כדאי לשים לב לשטיחים שמונחים ליד היציאה לגינה, ולסלון שמקבל את רוב התנועה. שטיח שעובר ניקוי מלא פעם בתקופה מחזיק טוב יותר, כי החול שנכנס לגב שוחק את הסיבים ומחליש אותם. גם כתמי דשא ועלים מגיעים לשטיחים בבית עם חצר, בעיקר מילדים שמשחקים בחוץ. הם מבוססים על צבע צמחי, ומגיבים טוב יותר כשמטפלים בהם מוקדם.

קפה ותה מכילים טאנינים, אותם חומרים שנותנים להם צבע, והם נקשרים לסיב ככל שעובר זמן. קפה עם חלב מוסיף שכבה נוספת של שומן וחלבון, ולכן כתם של הפוך מתנהג אחרת מכתם של אספרסו.

הטעות הנפוצה היא לשפוך מים חמים "כדי להמיס". חום מקבע את החלבון של החלב ומקשה על הטיפול. עדיף לספוג, להוסיף מעט מים קרים ולספוג שוב.

כתם קפה ישן מזוהה לרוב בשוליים כהים יותר מהמרכז. זו טבעת שנוצרת כשהנוזל התייבש מהחוץ פנימה. הטבעת הזו היא הסימן שהטיפול צריך להגיע גם לגב ולא רק לפני השטח. בשטיחים בצבעים בהירים, ובמיוחד בצמר טבעי בגוון שמנת, כתם קפה ישן עלול להשאיר גוון צהבהב קל גם אחרי ניקוי טוב, ואנחנו אומרים את זה מראש לפי התמונה.

קפה שחור בלי סוכר הוא הקל יותר מבין כתמי הקפה. קפה מתוק עם חלב משאיר גם דביקות שמושכת אבק.

שמן לא מתערבב עם מים, ולכן ספיגה במים לבד לא תוציא אותו. כתמים של שמן זית, טחינה, רוטב פסטה או שומן מבשר יושבים על הסיב ומושכים אליהם אבק, וכך כתם שהיה כמעט שקוף הופך עם הזמן לאזור אפור וכהה.

מה אפשר לעשות לבד: להרים כל שארית מוצקה, לספוג כמה שיותר ולפזר מעט קמח תירס או טלק על המקום כדי שיספגו את השמן. אחרי כמה שעות שואבים. לא כדאי לנסות נוזל כלים מרוכז על השטיח, כי השאריות שלו נשארות בסיב ומושכות לכלוך מחדש.

פוליפרופילן, הסיב הנפוץ בשטיחים סינתטיים זולים, אוהב שמן במיוחד, וכתם שמן בו דורש תכשיר מפרק שומנים ושטיפה יסודית. אנחנו מקפידים על שאיבה חוזרת של מים נקיים, כדי שלא תישאר שכבה דביקה שמחזירה את הכתם תוך שבועות.

כתם שמן במטבח פתוח מתפשט לפעמים בצעדים, ולכן כדאי לבדוק גם את האזור שבין השולחן למטבח ולא רק את הכתם הבולט.

בוץ הוא אחד הכתמים הבודדים שבהם הכלל הפוך: לא נוגעים בו כשהוא רטוב. בוץ רטוב שמשפשפים נמרח ונדחף לעומק, ואילו בוץ יבש מתפורר ויוצא ברובו בשאיבה.

הדרך הנכונה היא לחכות שיתייבש לגמרי, לפורר בעדינות עם האצבעות או עם מברשת רכה, ולשאוב היטב. רק אחרי זה מטפלים בצבע שנשאר. אדמה אדמדמה, כמו חמרה, משאירה לפעמים גוון כתום שדורש טיפול נוסף.

בחורף אנחנו רואים הרבה שטיחים שהאזור ליד הכניסה או ליד דלת המרפסת כהה יותר משאר השטיח. זה לא כתם אחד אלא הצטברות של חול ואדמה שנכנסו לגב. חול כזה גם שוחק את הסיבים בכל צעד. ניקוי מלא של השטיח בשיטת ניקוי שטיחים בבית מוציא את רוב ההצטברות הזו.

אם הבוץ הגיע לשטיח צמר בהיר, גם אחרי שהוא התייבש כדאי לפורר אותו בזהירות רבה, כי גרגירי אדמה חדים שוחקים את הסיבים.

לק ציפורניים הוא בעצם צבע עם ממס, וברגע שהוא מתייבש הוא הופך לשכבה קשיחה שאוחזת בסיב. אצטון, הפתרון שכולם חושבים עליו, ממיס גם חלק מהסיבים הסינתטיים, ובמיוחד אצטט וחלק מהשטיחים עם תערובת ויסקוזה, ועלול להשאיר חור או אזור מותך.

אם נשפך לק: הרימו את מה שאפשר כשהוא עוד רטוב, בלי למרוח, ואל תשפכו אצטון לפני שבדקתם על חוט בודד בפינה. צבע לשיער הוא בעייתי עוד יותר, כי הוא מיועד בדיוק להיקשר לסיבים של חלבון, וצמר הוא סיב של חלבון.

כאן חשוב לנו לומר בכנות: כתמי לק וצבע שיער הם מהכתמים שהכי קשה להוציא, ולפעמים הם יוצאים רק חלקית. נאמר לכם לפי התמונה מה הסיכוי, ונעצור אם הטיפול מתחיל לפגוע בצבע של השטיח.

אם הלק נשפך על שטיח פרסי או על שטיח יד, אל תנסו שום ממס בעצמכם. הצבעים בשטיחים כאלה עלולים להיפגע מהר.